תוכן

טז) והנה כל הזוהמות והקליפות שאדם ממשיך עליו ע״י מה שהוא חוטא, יכול לתקנו ולהפרישו מעליו, ע״י התשובה. אמנם החטא של אדה״ר, היה חטא גדול מאד, ואין כאן ביאורו. ולכן אפילו שב בתשובה לא סגי, כי אעפ״י שאדה״ר שב בתשובה כנודע, ועונו נתכפר בינו לבין המקום בודאי. אבל עכ״ז אותה הזוהמא והקליפה שנדבקה בו ע״י החטא ההוא, אי אפשר להפרידה, אלא ע״י המות. וזהו הטעם, לאותם הד', שהם: בנימין בן יעקב, ולוי, ועמרם, וכלב. וכן יהושע ן' נון, שלא נמצא במעשה העגל, ועכ״ז מת, כנזכר בפרשת כי תשא. והטעם הוא, לפי שאותו הכח הנקשר עמהם ע״י חטאו של אדה״ר, הוא דבק עמהם, והוצרכו למות, כדי להפרד מעליהם הקליפה הנזכר, של עטיו של נחש.